העקשנות משתלמת | לפרשת בלק
העקשנות של בלק ושל בלעם בפרשת השבוע שלנו פשוט לא נתפסת!
בלק שולח שליחים ראשונים להביא את בלעם והם חוזרים בידים ריקות, אבל הוא לא מוותר, הוא שולח עוד שליחים! בלעם גם הוא לא מוותר, הוא שוב בודק את המסר מאלוקים, מי יודע, אולי השתנה משהו.. וכן! איכשהו, כמו משמיים, אלוקים כביכול משנה את דעתו בשבילו.. נהדר! הוא בכלל לא מקשיב עד הסוף - הוא כבר יוצא לדרך.. אבל בדרך הוא מקבל כאלו סימנים, שצריך להיות אדיוט גמור כדי לא לחשוב על חישוב מסלול מחדש…
האתון המסורה שלו מתעללת בו שלוש פעמים, סוטה מהמסלול, מועכת לו את הרגל, רובצת מתחתיו, מה לא?! אבל נראה שהוא פשוט לא מבין! הוא מכה אותה בעצבים וממשיך.
פתאום הוא רואה מולו מלאך אלוקים עם חרב שלופה, חוסם לו את הדרך! עוד לא הבנת?!!
ואז האתון שלו פותחת עליו את הפה, אתון מדברת! והלא יאומן קורה, כל זה זה לא מזיז לו!!! הוא ממשיך הלאה!
אחר כך הוא מנסה לקלל אבל מה, יוצאות לו רק ברכות…
ובכל זאת בלעם לא מרים ידיים וממשיך הלאה
זה קורה לו שוב ושוב ושוב, שלוש פעמים הוא מנסה לקלל ויוצאות לו רק ברכות!
בסופו של דבר בלק אומר לו "ברח לך אל מקומך" נראה לכם שהוא בורח? הוא לא בורח, הוא מוסיף עוד כמה ברכות...
נראה שבלק מתעקש לדפוק את הראש בקיר בלי הפסקה… ובמבט ראשון נראה שהעקשנות של בלעם אכן לא הייתה משתלמת.
זה גם נכון ללא ספק, בזכות ההתערבות של אלוקים.
אבל זו תהיה טעות לומר שהעקשנות שלו לא השיגה כלום.
לדברי חז"ל, בסוף הסיפור בלעם יועץ לבלק להחטיא את עם ישראל עם בנות מואב. התחבולה הזו דווקא הצליחה לא רע, או יותר נכון - רע מאד.. למרבה הצער..
ואפילו על הברכות המדהימות של בלעם אומרים חז"ל (סנהדרין קה ע"ב) שכמעט כולם חזרו לקללה..
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? את הכח של העקשנות. אם העקשנות עובדת - לרעה, כל שכן שהיא עובדת לטובה!!!
בלעם התעקש לקלל, אנחנו נתעקש לברך!
גם אם לא תמיד נרגיש שהברכה שלנו עושה רושם, גם אם לפעמים נראה תוצאות הפוכות לגמרי! נמשיך לברך בשלום, אחד את השני, להחמיא, לחייך, שוב ושוב ושוב. בלי לוותר.
ללא כל ספק - בסוף - העקשנות משתלמת.
שבת שלום!
בלק שולח שליחים ראשונים להביא את בלעם והם חוזרים בידים ריקות, אבל הוא לא מוותר, הוא שולח עוד שליחים! בלעם גם הוא לא מוותר, הוא שוב בודק את המסר מאלוקים, מי יודע, אולי השתנה משהו.. וכן! איכשהו, כמו משמיים, אלוקים כביכול משנה את דעתו בשבילו.. נהדר! הוא בכלל לא מקשיב עד הסוף - הוא כבר יוצא לדרך.. אבל בדרך הוא מקבל כאלו סימנים, שצריך להיות אדיוט גמור כדי לא לחשוב על חישוב מסלול מחדש…
האתון המסורה שלו מתעללת בו שלוש פעמים, סוטה מהמסלול, מועכת לו את הרגל, רובצת מתחתיו, מה לא?! אבל נראה שהוא פשוט לא מבין! הוא מכה אותה בעצבים וממשיך.
פתאום הוא רואה מולו מלאך אלוקים עם חרב שלופה, חוסם לו את הדרך! עוד לא הבנת?!!
ואז האתון שלו פותחת עליו את הפה, אתון מדברת! והלא יאומן קורה, כל זה זה לא מזיז לו!!! הוא ממשיך הלאה!
אחר כך הוא מנסה לקלל אבל מה, יוצאות לו רק ברכות…
ובכל זאת בלעם לא מרים ידיים וממשיך הלאה
זה קורה לו שוב ושוב ושוב, שלוש פעמים הוא מנסה לקלל ויוצאות לו רק ברכות!
בסופו של דבר בלק אומר לו "ברח לך אל מקומך" נראה לכם שהוא בורח? הוא לא בורח, הוא מוסיף עוד כמה ברכות...
נראה שבלק מתעקש לדפוק את הראש בקיר בלי הפסקה… ובמבט ראשון נראה שהעקשנות של בלעם אכן לא הייתה משתלמת.
זה גם נכון ללא ספק, בזכות ההתערבות של אלוקים.
אבל זו תהיה טעות לומר שהעקשנות שלו לא השיגה כלום.
לדברי חז"ל, בסוף הסיפור בלעם יועץ לבלק להחטיא את עם ישראל עם בנות מואב. התחבולה הזו דווקא הצליחה לא רע, או יותר נכון - רע מאד.. למרבה הצער..
ואפילו על הברכות המדהימות של בלעם אומרים חז"ל (סנהדרין קה ע"ב) שכמעט כולם חזרו לקללה..
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? את הכח של העקשנות. אם העקשנות עובדת - לרעה, כל שכן שהיא עובדת לטובה!!!
בלעם התעקש לקלל, אנחנו נתעקש לברך!
גם אם לא תמיד נרגיש שהברכה שלנו עושה רושם, גם אם לפעמים נראה תוצאות הפוכות לגמרי! נמשיך לברך בשלום, אחד את השני, להחמיא, לחייך, שוב ושוב ושוב. בלי לוותר.
ללא כל ספק - בסוף - העקשנות משתלמת.
שבת שלום!
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך!