לשבור את המחסומים | לפרשת עקב

התורה מצווה אותנו לאהוב את ה', אנחנו מזכירים את זה בקריאת שמע בכל יום
ובפרשה שלנו המצווה הזו מוזכרת יותר מפעם אחת.

האם ה' צריך את האהבה שלנו? האם חסרה לו אהבה? ברור שלא חסר לו כלום.
אז מדוע אנחנו צריכים לאהוב אותו? וכיצד בכלל אפשר לצוות על אהבה?

ובכן, מלמדים אותנו חכמי ישראל, שאנחנו לא צריכים לאהוב אותו, אנחנו אוהבים אותו!
אהבת ה' כבר קיימת בכל אחד מאיתנו ובעוצמה רבה, מה שאנו צריכים זה רק לחשוף אותה, לגלות אותה,
וזאת, על ידי הסרת המחסומים שמקשים עליה להתגלות.

במצב הטבעי שלנו אנחנו כוספים לאלוקים, הנשמה שלנו נמשכת אל צור מחצבתה, אלא שהיא מכוסה בטרדות, בתאוות בהסחות דעת ובגירויים שונים.

וכמו באהבת ה' כך גם באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא ציווי על אהבה מלאכותית.
אלא ציווי לגלות את האהבה הטבעית והטהורה שקיימת בנו לכל אדם ובטח לאדם מישראל.
כאשר מסירים את מעטה הקנאה, התאווה והכבוד, מתגלה האהבה במלא עוזה.

מתי מתגלה אהבת ה'? תראו אותה בסוף יום כיפור, אחרי יום שלם של צום ותפילות.
מי לא מרגיש אז קרבת אלוקים?!

ומתי מתגלה מצוות "ואהבת לרעך כמוך"? בשעת צרה ומלחמה כאשר כל הקנאות והטרדות מוסחות הצידה לטובת ריכוז במטרה המשותפת להתמודד עם הצרה.

אז התורה מצווה עלינו, שגם בימים כתיקונם נעשה כל שביכולתנו כדי לשבור את המחסומים ולהסיר את כל הקליפות החוצצות בינינו לבין אלוקים, בינינו לבין חברינו. מי יתן ונצליח לעמוד במשימה הזו, בהצלחה!

שבת שלום!