אם כבנים | לפרשת ניצבים

פרשת השבוע שלנו פותחת במילים: "אתם ניצבים היום כולכם... וממשיכה במילים: לעברך בברית ה' אלוקיך"
מתחילה בלשון רבים ועוברת ללשון יחיד.

כאשר אנו ניצבים, עומדים, כל אחד בפני עצמו, (לשון רבים). אז אנו עומדים לפני ה' אבל אנחנו לא כורתים איתו ברית. איננו נקראים בנים, אלא בבחינת עבדים הניצבים לפני האדון לשרתו.

רק כאשר אנו עם אחד, מאוחד, כאיש אחד בלב אחד. כאשר איננו "ניצבים", אלא מוכנים לכפוף קצת את קומתנו ואת גאוותנו, אז אנחנו זוכים לברית עם אלוקים: "לעברך בברית ה' אלוקיך..." "לעברך" - לשון יחיד, כולנו כאחד. וכידוע, לפעמים כדי לעבור צריך להתכופף קצת...

בתפילות ראש השנה הבא עלינו לטובה נאמר בתפילה כמה וכמה פעמים: "אם כבנים אם כעבדים. אם כבנים, רחמינו כרחם אב על בנים, אם כעבדים - עינינו לך תלויות..."

מספרים על חסיד אחד שהיה רוקד משמחה ביום ראש השנה. תמה עליו יהודי עובר אורח: הכיצד אתה כה שמח וצוהל? הרי יום הדין היום, בו אלוקים שופט את כל בני העולם ובריות בו נכתבות לחיים ולמוות!

ענה לו החסיד: אכן כל העולם כולו עומד למשפט, אך אגלה לך סוד: אבא שלי הוא השופט...

אם נזכה לחיות כאחים זה עם זה, גם אם נצטרך לפעמים קצת להתכופף בשביל זה, מתוך כך נזכה להיות מול ריבונו של עולם במדרגת בנים ולא בבחינת עבדים. כך נוכל לשמוח מכל הלב בחג ראש השנה, וכמובן, גם לאורך השנה כולה.

שבת שלום!