לנחומי בביעי | חידוש קטן בהבנת הגמרא בבבא-בתרא טז ע"ב
הגמ' בבבא בתרא דף ט"ז ע"ב מביאה שני הסברים מדוע עשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים ביום שמת אברהם אבינו. הסבר אחד - כמו שעדשה אין לה פה (אין לה סדק כמו לשאר קטניות) כך גם האבל אין לו פה. והסבר שני - מה עדשה זו "מגולגלת" גם אבילות מגלגלת ומחזרת על כל באי עולם. והגמרא שואלת, באיזה מקרה למעשה יהיה הבדל בין שני ההסברים, ומתרצת - לנחם בביצים.
רש"י וכל המפרשים שמצאתי מפרשים את תירוץ הגמרא כך: לפי ההסבר שעדשה אין לה פה גם לביצה אין פה ולכן היא גם מתאימה לתבשיל של אבלים, אבל לפי התירוץ שעדשה מגולגלת אי אפשר לנחם בביצה כי ביצה אינה מגולגלת.
ומי אני הקטן שאחלוק על פה קדוש של רש"י אבל כשקראתי את הגמרא לראשונה הבנתי בפשיטות אחרת (ואשמח למצוא מפרש קדמון שמסביר כפי שהבנתי)
וכך הבנתי בפשיטות: לפי התירוץ שעדשה מגולגלת - גם הביצה מגולגלת ואפשר לנחם בה (אע"פ שהיא בצורה אליפטית עדיין היא מעוגלת ורומזת לגלגול, ואפילו יש מושג בתלמוד שנקרא "ביצים מגולגלות"). ולפי התירוץ שעדשה אין לה פה לא יועיל לנחם בביצים כי הרעיון שלעדשה אין פה זה בגלל שמשווים אותה לשאר מיני קטניות כמו שעועית, חומוס, לוביה, אפונה, שיש להן כמין פס קטן עם שפתיים שסוגר בין שני החלקים שלהן מה שאין בעדשים. אבל ביצה אינה מין קטנית ולכן זה ש"אין לה פה" זה לא אומר שום דבר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך!