מבני ישראל לעם ישראל | לפרשת בא
פרשת בא היא הפרשה של יציאת מצרים - לידתו של עם ישראל!
המעבר מאוסף של פרטים - 'בני-ישראל', לעם אחד ומאוחד מודגש מאד בפסוקים.
ישנם שני פסוקים דומים מאד בפרשה המדגישים את יום היציאה ממצרים. האחד: "...ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" (פרק יב, פסוק מא) והשני, עשרה פסוקים אחריו: "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם"
לפני הפסוק הראשון, תמיד הפנייה לבני ישראל היא בלשון רבים: ויאפו את הבצק, אשר הוציאו ממצרים, כי גורשו ממצרים, לא עשו להם, אשר ישבו במצרים, יצאו כל צבאות ה' וכו' וכו'
אחרי הפסוק השני, תמיד הפנייה לבני ישראל היא בלשון יחיד: קדש לי כל בכור, זכור את היום הזה, כי יביאך ה', אשר נשבע לאבותיך, לתת לך, שבעת ימים תאכל מצות, ולא יראה לך חמץ, ולא יראה לך שאור וכו' וכו'
בין שני הפסוקים האלו יש גם לשון רבים וגם לשון יחיד - הוי אומר - באותו יום נעשה המעבר מאוסף של פרטים לעם אחד הנידון בכללותו כאיש אחד.
לפני היציאה ממצרים ההתייחסות האלוקית לעם ישראל היא כפרטים ולאחר יציאת מצרים עם ישראל נידון כאיש אחד.
זוהי התחלת הדרך לקבלת התורה, שתגיע עוד חמישים יום, למרגלות הר סיני. שם יחנו עם ישראל כולו - "כאיש אחד בלב אחד" מוכנים לקבל תורה.
מי יתן ונזכה באמת להרגיש את עצמינו כחלק קטן מגוף אותו העם, בו בחר אלוקים, להיות לו לעם סגולה מכל העמים:
עם ישראל!
שבת שלום!
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך!