10 טיפים לחינוך ילדים. מאת: אלוקים | לפרשת בשלח

נסו להיזכר בילדות שלכם, האם ההורים שלכם העמידו אתכם, לפעמים, בפני מצבים קשים?
קרוב לוודאי שכן. זה רק אומר שהם היו הורים טובים!
ובתנאי שהם ידעו גם, מצד שני, לתת ביטחון, לפנק ולהרעיף המון אהבה.

בספר דברים, משווה משה רבינו את אלוקים לאב שנושא את בנו - עם ישראל: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם..." וגם כלפי עצמו, משווה משה רבינו את הטיפול בעם ישראל לטיפול בתינוק קטן: "כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק" (שמות יז, יא)

אכן, בפרשת בשלח, צועד עם ישראל את צעדיו הראשונים, כעם, שרק עתה נולד
ונראה, שאנו יכולים ללמוד כמה כללים בסיסיים בחינוך,
מהמחנך הגדול שלנו, הלא הוא - ה' אלוקי ישראל, בכבודו ובעצמו:

1. "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים... פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" - אלוקים מלמד אותנו לא לקפוץ כמה מדרגות בבת אחת זה עלול לשבור את רוחו את הילד.

2. "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם... לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם" - הכלל הראשון בחינוך ילדים הוא דוגמא אישית, האב והאם הם עמוד האש והענן של הילד והוא הולך אחריהם תמיד. וכמובן שהנוכחות ההורית, חשובה ביותר!

3. "וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם... וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה" - אנו לומדים ממידתו של אלוקים, שחשוב מאד לעטוף את הילדים בחום ואהבה ולתת להם זמן להתכונן, לקראת ניסיון, על מנת שהם אכן יעמדו בו בהצלחה (ויקפצו למים).

4. "...וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם" "וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם" "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" - חשוב לא לשכח לתת לילד חוויית הצלחה משמעותית אחרי כל הצלחה או עמידה באתגר. מעבר לחיזוק הביטחון העצמי של הילד, חוויות ההצלחה בתיווך ההורים, מעצימות מאד את קשר האהבה, בינם ובין הילד.

5. "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ..." "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" - מומלץ מאד לשמר זכרונות טובים ולעצב תקוות לעתיד, על ידי שירים וסיפורים הפורטים על מיתרי הרגש.

6.  "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה..." "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר" "...בִּשְׁמֹעַ ה' אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם" "...קִרְבוּ לִפְנֵי ה' כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם" - לפעמים החינוך הוא בעצם שמיעת התלונות, בסבלנות, וללא כעס, על אף התלונות החוזרות ונשנות.

7. "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וְתוֹרֹתָי!" - כפיות טובה היא אחת המידות הגרועות ביותר. בני ישראל קיבלו מנה כפולה ביום שישי שלא התקלקלה עד שבת. מדוע? לטובתם! כדי שיוכלו לנוח ביום השבת! ובכל זאת יצאו אנשים ביום השבת לחפש אוכל ובכך פגעו במנוחת השבת ובאמונה בדבר ה'. כשיש כפיות טובה - זה מקום טוב להעיר. במקרים אלו - ההערה גם תתקבל בדרך כלל בהבנה ובבושה בריאה.

8. "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם... וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" - לפעמים הילדים מנסים את ההורים ובודקים אותם, לראות עד כמה הם אוהבים אותם. רק בגלל זה הם בוכים ומתלוננים. במקרים כאלו, וכל עוד לא נחצו קוים אדומים, לא תמיד נכון לעמוד על שלנו. לפעמים, ובמיוחד בגילאים קטנים מותר גם להראות לילדים עד כמה אנחנו אוהבים אותם כמות שהם.

9. "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" הילד עוד קטן ונקלע לצרה - אתה, ההורה, תילחם בשבילו, אבל - תן לו להרגיש שהוא זה שנלחם! בינינו, הוא יודע שבאמת זה אתה. ובכל זאת...

10. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" - אם הילד שלנו נפגע בתקופת הילדות, אם היה מי שמצא בו את נקודות התורפה והחליש אותו (ותמיד יש כאלה) אז גם אם הילד התגבר לבסוף, זכרונות הפגיעה לא נעלמו וצריך לרפא אותם, צריך למחות אותם.
זה תהליך ארוך, שיכול לקחת שנים, אבל אסור לשכח את זה, בבוא היום, גם הפגיעות הקטנות האלו יתוקנו ובננו יהיה אדם שלם ובריא, שמוכשר לחנך את הדור הבא!

שבת שלום
ובהצלחה בחינוך הילדים (ו/או הנכדים)!