התנאי לקבלת התורה | לפרשת יתרו

"ויחן שם ישראל נגד ההר" אומר רש"י על פי חז"ל: "ויחן" לשון יחיד. כאיש אחד בלב אחד. עם ישראל היה באחדות גדולה לפני קבלת התורה.

אם נשים לב, המילה ויחן באמת בולטת בשונות שבה, בכך שהיא כתובה בלשון יחיד, שהרי באותו פסוק עצמו כתוב: "ויסעו" "ויבואו" "ויחנו" בלשון רבים, ולא רק בפסוק הזה אלא בכל הפרשה שלנו כולה תמיד הפניה לבני ישראל היא בלשון רבים למעט שלושה מקומות יוצאי דופן. יוצא הדופן הראשון הוא הפסוק שלנו: "ויחן שם ישראל נגד ההר"

יוצא הדופן השני הוא עשרת הדיברות שכולן נאמרות בלשון יחיד

ויוצא הדופן השלישי הוא המקבץ של שלושת הפסוקים האחרונים של הפרשה בהם יש ציוויים על בניית מזבח. גם הם כתובים בלשון יחיד.

ננסה להבין למה דווקא הקטעים האלה כתובים בלשון יחיד.

"ויחן שם ישראל נגד ההר" כפי שהזכרנו, אומרים חז"ל שזה בא להדגיש את האחדות של עם ישראל כבסיס לקבלת התורה.

עשרת הדיברות - כמובן שבמעמד הנשגב של עשרת הדיברות בני ישראל היו באחדות מופלאה והרגישו באמת כאיש אחד בלב אחד ולכן ההתייחסות אליהם, במעמד הר סיני, היא כאיש אחד ממש.

ובפעם השלישית, בציוויים על בניית המזבח, כיוון שזהו ציווי שאינו פונה לפרטים בעם ישראל, אלא לעם ישראל ככלל, לכן שוב, התורה כותבת בלשון יחיד.

המכנה המשותף של כל הדברים האלה הוא שכדי לקבל תורה צריך להיות באחדות, צריך לאהוב אחד את השני, צריך ענווה. לכן מי שמקבל את התורה ומעביר אותה לעם ישראל הוא דווקא משה רבינו, שהיה העניו מכל האדם.

שנזכה בעזרת ה' גם אנו, לענווה, מתוך כך לאחדות גדולה, ומתוך כך לקבל תורה קדושה ומאירה.

שבת - שלום!