עז כנמר | לפרשת פנחס

אחרי המגיפה הגדולה שפקדה את עם ישראל בעקבות החטא עם בנות מדיין, אלוקים מצווה לספור שוב את בני ישראל.

אנחנו יודעים שכבר היה מפקד אחד של בני ישראל שמתואר בפרשת במדבר ומעניין לשים לב להבדלים במספרים בין שני המפקדים. 

רוב השבטים, כצפוי, עולים במספר. אבל שבט אחד יורד ולא סתם יורד אלא יורד דרמטית. זהו שבט שמעון.

במפקד הראשון שבט שמעון מונה קרוב ל60 אלף איש ובפרשה שלנו 22,000 בלבד!
זו ירידה דרמטית מאד של עשרות אלפים!

ונשאלת השאלה למה? מה קרה לשבט שמעון?

מה שיעזור לנו אולי לפתור את התעלומה זו קושיא נוספת: יש עוד שבט קטן ביותר כבר מפרשת במדבר והוא שבט לוי שמונה בפרשת במדבר 22,000 איש בלבד ומגיל חודש לא מגיל 20! למה הוא כל כך קטן? (וגם מעניין הדמיון במספר למניין של שבט שמעון בפרשתנו)

הדימיון הזה במספרים הקטנים בין שבט שמעון לשבט לוי מזכיר לנו שיש קשר ביניהם. ואולי הקשר הזה גם יסביר לנו למה הם כל כך קטנים. שמעון ולוי היו אלו שקינאו על כבודה של דינה אחותם והרגו בתחבולה את כל תושבי העיר שכם. שניהם היו קנאים וקיצוניים. כתוצאה מהמעשה הזה יעקב אבינו מקלל את תכונתם הרעה: "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה".

מסביר הרמב"ן שקללתו של יעקב היא זו שגרמה למיעוטם של השבטים הללו. 

לכן השבטים האלו כל כך קטנים.

נשאר לנו לברר דבר אחד: מדוע שבט לוי לא מתמעט ואפילו קצת צומח עם השנים ורק אצל שבט שמעון יש כזו התמעטות גדולה?

התשובה היא שישנו הבדל ניכר בין שבט לוי הקטן לשבט שמעון הקטן: שבט לוי נראה שהבין את המסר ותיעל את הקיצוניות שלו למקום טוב. הוא למד להיות קיצוני ביום יום, במעשים טובים, בהשכנת שלום (אהרן הכהן) ובאחדות עם ישראל סביב המשכן. מתוך כך היתה לו גם היכולת להשתמש בעזות הזו כדי להציל את עם ישראל, מתוך אהבה, במעשה העגל ובמעשה פנחס. לכן הוא לא מתמעט ואפילו מתרבה ומקבל בפרשת "וזאת הברכה" רשימת ברכות נדיבה ממשה רבינו.

לעומת זאת, שבט שמעון שלא עסק באהבת ישראל ביום יום, העזות שלו הופנתה למקום שלילי כמו במעשה של זמרי עם כזבי ולכן הוא הולך ומתמעט. (מובא במדרש שזו גם הסיבה שמשה לא מברך כלל את שבט שמעון בפרשת "וזאת הברכה")

מה שאנחנו יכולים ללמוד מכאן זה לדעת לתעל את תכונת העזות שלנו לאפיקים הנכונים. 

להשתמש בה כדי להרבות אחדות!
כמו אצל אהרון הכהן שלא התבייש לדפוק על דלתות של אנשים זרים כדי להשכין שלום!

 

יהי רצון שנזכה כולנו להיות גיבורים ונועזים בהשכנת שלום.