איך אפשר לחיות בשאול? | לפרשת קרח
על קורח ועדתו שהחזיקו במחלוקת ונבלעו באדמה אומרת התורה: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל"
כמה שאלות מתעוררות מהפסוק הזה. ראשית - מה העניין שהם ירדו חיים? האם הם באמת נשארו חיים בשאול אחרי שכיסתה עליהם הארץ? מה זה בא ללמד אותנו?
ושאלה שניה - מדוע צריך לכתוב את סוף הפסוק: "וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" אם הם ירדו עם כל אשר להם לשאול וכיסתה עליהם הארץ, זה לא ברור מאליו שהם אבדו מתוך הקהל?!
אולי התורה באה לרמוז לנו יסוד חשוב: מי שמחזיק במחלוקת, גם אם לא קוראים לו קורח או דתן ואבירם, וגם אם הוא לא חי בתקופת המדבר, וגם אם המחלוקת שלו היא לא עם אדון הנביאים, העניו מכל האדם - משה רבינו, אף על פי כן, העונש שלו הוא בדיוק כמו קורח - נראה לו שהוא חי אבל באמת הוא נמצא בשאול. הוא יורד חיים שאולה...
כי כך הוא טבעו של המחזיק במחלוקת, חייו אינם חיים. הוא כל הזמן מתוסכל, הוא לא אומר שלום לאנשים מסויימים, מתרחק מקרבתם וחושב כל הזמן איך להוכיח את צדקתו ולהשפיל את הצד השני. כשחושבים על זה - זה ממש מעורר רחמים...
וזוהי אולי גם המשמעות של "ויאבדו מתוך הקהל", לומר לך - שהמחזיק במחלוקת (שאינה לשם שמיים), הוא חי אמנם, אבל הוא בשאול תחתית, ולא זו בלבד אלא שהוא אבד מתוך הקהל וגם הקהל מאבד טובה גדולה שהיה יכול לקבל ממנו.
רק נראה שהוא כאן, אבל בקהל הוא לא נמצא.
מי שמחזיק במחלוקת לא יכול להיות חלק מקהל ישראל. כי קהל עדת ישראל הם ביחד - "יחד שבטי ישראל", זוהי משמעותו של קהל, שיכולים הם להקהל ביחד, ולא חס ושלום שנעשים אגודות אגודות.
שנזכה לחיים מאושרים על פני האדמה, ללא מחלוקות ורק מתוך שלום ואהבה.
שבת שלום!
יעקב
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך!