תבוא וגם תביא | לפרשת וילך

הנושא העיקרי של פרשת השבוע שלנו הוא העברת הסמכות וההנהגה ממשה רבנו ליהושע תלמידו.

יהושע מקבל את המינוי בתחילה ממשה רבנו ולאחר מכן גם מפי ה'

מעניין לשים לב להבדל שבין הציווי של משה לציווי של ה'

בהסתכלות ראשונה נראה שהם מאד דומים, גם משה וגם ה' פונים ליהושע במילים חזק ואמץ
אלא שיש הבדל של אות אחת בין הציווי של משה לציווי של ה'

משה אומר ליהושע "חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה..." לשון קצת מוזרה..
וה' אומר ליהושע: "חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל"

מה ההבדל בין "תבוא" ל"תביא"?

מסבירים חז"ל שאלו שני סוגים של הנהגה:

"אתה תבוא את העם הזה", הציווי של משה ליהושע, מתפרש, לפי תרגום אונקלוס, כמו "אתה תבוא עם העם הזה" - הנהגה שיורדת אל העם.

לעומת זאת "אתה תביא את העם", הציווי של ה' , מתפרש כפשוטו, להנהיג את העם בנחישות ולרומם אותו. כלשון חז"ל, המופיע גם ברש"י על המקום: "טול מקל והך על קודקודם"

אפשר להבין מדוע משה משתמש בלשון "אתה תבוא", מכיוון שזוהי ההנהגה שמשה עצמו היה רגיל בה, הנהגה שהתאימה לדור המדבר "כאשר ישא האומן את היונק" (הנהגה זו של משה באה לידי ביטוי גם בכך שמשה הולך בעצמו ועובר בין האוהלים של עם ישראל, ככתוב בפתיחת הפרשה: "וילך משה"). וכמובן שהנהגה כזו נצרכת תמיד.

אך אלוקים מדגיש ליהושע, שלפעמים, ובטח עם הכניסה לארץ ישראל והפרישה מ'פינוקי המדבר', נצרך גם פן נוסף של הנהגה, הנהגת ה"תביא". להפוך עם של נוודים לעם של אנשי מלחמה ועובדי אדמה בדרך של קדושה ואמונה - לשם כך צריך כח נוסף של מנהיגות.

מעניין לראות גם, שמשה משתשמש בביטוי "העם הזה" ואילו אלוקים מכנה אותם: "בני ישראל". משה, שמעורב עם העם, מתוך ענווה, קורא להם "העם הזה", אבל אלוקים שמציג את ההנהגה של "טול מקל והך על קדקדן", משתמש בלשון שמזכירה שלא מדובר בסתם עם, אלא ב"בני ישראל"! משום כך, יחד עם התקיפות, יש לדעת גם לשמור על כבודם.

למעשה, כל מנהיג צריך את שתי הבחינות הללו, מצד אחד להיות מחובר אל העם ומצד שני לדעת לפעמים, בגבורה ותוקף של מנהיג - לרומם אותו.

וגם כל אחד ואחד מאיתנו הוא מנהיג קטן. אנו צריכים מצד אחד לדעת להיות מחוברים ואוהבים לסובבים אותנו ומצד שני לדעת להיות גם מחוייבים לתת ממה שיש בנו על מנת לרומם את סביבתנו למדרגות חדשות, כי אין לך אדם שאין לו מה לתת ומה לקבל.