פסגת השאיפות | לפרשת תצווה
בפרשת תרומה התורה תיארה את ארון הברית, המנורה, השולחן ומזבח הנחושת, לאחר מכן את בגדי הכהנים ואת הקרשים והיריעות של המשכן ורק בסוף הפרשה שלנו, פרשת תצווה, מופיע הציווי על בניית מזבח הזהב, מזבח הקטורת.
וכל המפרשים שואלים: למה הציווי על מזבח הקטורת מופיע רק בסוף ולא כבר בפרשה הקודמת, ביחד עם הארון השולחן והמנורה כפי שהיה מתבקש?
אולי בגלל הייעוד של מזבח הזהב והוא - הקטרת הקטורת!
הגמרא במסכת כריתות, אומרת שהחלבנה, אחד מסממני הקטורת - ריחה היה רע, ובכל זאת היא חלק מסממני הקטורת וזה רומז לכך שצריך לצרף אלינו את פושעי ישראל. בלעדיהם האחדות לא תהיה שלימה!
הקטורת רומזת לחיבור של פושעי ישראל עם עם ישראל! הקטורת רומזת לאחדות עם ישראל השלימה.
אחד עשר סממנים שונים שמצטרפים יחד ומפיקים ריח ניחוח של קודש קדשים!
אז מדוע מוזכר מזבח הקטורת רק בסוף?
אולי כדי לרמוז לכך שהריח הנפלא הזה של הקטורת, הריח המשכר הזה של האחדות יכול לעלות רק בסוף, אחרי הרבה עבודה. כשכל המשכן כבר בנוי בשיתוף פעולה של כל העם, כאשר הכהן הגדול כבר נושא עליו את שמות בני ישראל
וכאשר גם אלוקים שוכן בתוכם - רק אז - אפשר להעלות את הריח הנפלא של קטורת הסמים!
כשבונים בית, אחרי שמסיימים את כל הפינישים האחרונים, מסדרים אותו, מנקים אותו ובסוף בסוף - מפזרים קצת בושם שהופך את החוויה למושלמת!
כשמתכוננים לאירוע, מתקלחים, מתלבשים, ורק בסוף, אחרי הכל, שמים את הבושם.
הבושם, הריח הטוב, עושה אוירה טובה ומקרב בין אנשים. הבושם רומז לשלום.
לא סתם גם תפילת העמידה חותמת בברכת השלום
וגם הקדיש השלם חותם בשלום
פסגת השאיפות היא תמיד השלום
הלוואי ונזכה בכל יום, ובטח בפורים, לעשות הכל כדי להתבשם ולהשתכר אפילו, מהאחדות הגדולה של עם ישראל!
שבת שלום ופורים שמח!
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך!