פינת ההלכה | חלק א | מצוות יסודיות לכל עת

מאי 07, 2020

פינת ההלכה | חלק א
מצוות יסודיות לכל עת
*בכל המצוות בחלק זה אין הבדל בין גברים ונשים

1. אמונה וביטחון בה'
| מצוות מהתורה
פתיחת הלב: את שתי הדיברות הראשונות מעשרת הדיברות, בהן נעסוק הפעם שמע כל עם ישראל ישירות מפי ה' במעמד הר סיני. מצוות יסודיות אלו שאנו נוהגים לכלול בשם: "אמונה" נוכל לקיים ממש בכל רגע, במחשבה בלבד! ככל שנתחזק באמונה כך תגדל מידת הביטחון שלנו בה' שהיא הבסיס לחיים מאושרים.
למעשה: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". אמונה בה' כוללת אמונה במציאותו ובכך שהוא בחר בעם ישראל. המצווה הבאה: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" היא האיסור לחשוב שיש כח בעולם שאין מקורו בה'. ישנה אמונה תמימה וטבעית המבוססת על מורשת אבות, וישנה ידיעה מבוררת הנשענת על השכל. שתיהן נצרכות. לימוד סודות התורה נקרא גם "דעת ה'" ומי שזוכה לעסוק בו מקיים מצווה זו בהידור רב.

2. לייחד את ה'
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: המילים "שמע ישראל" מלוות את עם ישראל מראשית היווסדו, במדרש מסופר ששנים עשר בניו של יעקב, "בני ישראל", עמדו סביב מיטתו והצהירו בפניו: "ה' אלוקינו ה' אחד". מלבד המצווה לקרוא את "קריאת שמע" בוקר וערב. קיימת מצוות "ייחוד ה'" שניתן לקיים ממש בכל רגע.
למעשה: "שמע ישראל... ה' אחד" לייחד את ה', כלומר: להאמין שהוא אחד ואין בלתו. מלבד המשמעות הפשוטה שאין אלוהים אחרים חוץ מה', ישנה משמעות עמוקה יותר: ה' ואנחנו זה לא שני דברים נפרדים! כל נברא קיים בזכות ניצוץ אלוקי שיש בו. זאת אומרת שה' מתגלה בעולם דרך הבריות ולכן, ככל שיהיו הבריות מאוחדות יותר, כך אחדותו של ה' תתגלה יותר בעולם. לייחד את ה' זה גם להבין שכל מה שקורה לנו הוא רק מה' ורק לטובה. מדהים! רק לחשוב על זה והחיים משתנים!

3. יראת ה'
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: "ועתה ישראל, מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' וכו'" בתלמוד נאמר: "חבל על מי שאין לו בית ויש לו שער לבית" הנמשל הוא ליראת שמים ולתורה. יראת שמים היא הבית והתורה היא השער. ואין משמעות לתורה בלי יראת שמים. יראת ה' היא הבסיס לכל המידות הטובות וגם לקיום כל המצוות, חוץ מזה שהיא מצווה מהתורה שאפשר לקיים ממש בכל רגע ורק במחשבה.
למעשה: "את ה' א-לוהיך תירא". ישנן כמה רמות ביראת ה': הראשונה היא: "יראת העונש" הנובעת מתוך אמונה שאלוקים רוצה בטובתנו ויכול לפעמים גם להכאיב לשם כך (כמו אב שמעניש את בניו). יראה ברמה גבוהה יותר היא: "יראת הרוממות" שמשמעותה: מתוך הכבוד הגדול לה' - חשש לעשות דבר שיפגע בכבודו וכן: "יראת החטא" - הפחד מהחטא עצמו, מתוך הבנה עמוקה שהחטא הרסני לאדם ולעולם.

4. אהבת ה'
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: יש נוהגים לומר לפני קיום מצווה נוסח שפותח במילים: "לשם ייחוד", שם אומרים, בין השאר: "בדחילו ורחימו" ובעברית: ביראה ואהבה. כמו ביחס בין הורים וילדים, היראה והאהבה, אינן סותרות זו את זו. מצוות אהבת ה' היא ללא ספק, אחת המצוות היסודיות ביותר.
למעשה: "ואהבת את ה' אלוקיך". בכל רגע בו אנו מחזקים את אהבת ה' בליבנו אנו מקיימים את המצווה! כיצד מחזקים את אהבת ה'? על ידי התבוננות בעולם המופלא שהוא יצר עבורנו (נפלאות הטבע), בחכמה האינסופית של התורה והמצוות ובחסדיו הגדולים של ה' והשגחתו על עם ישראל! המייחד את ה' וגם אוהבו מתמלא באהבה לכל [שהרי, כפי שלמדנו, ניצוץ אלוקי קיים בכל בריה] ומתוך כך גם פועל לטובתם.

5. דבקות בה'
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: כבר למדנו שה', שאותו איננו יכולים לתפוס בשכלנו, מתגלה דרך כל בריה בעולם; אך בעיקר הוא מתגלה לנו דרך תלמידי החכמים שעוסקים בתורתו ובמצוותיו יומם ולילה. אמרו חז"ל: "אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו" ברוך ה' שהיו וישנם בישראל לא מעט רבנים צדיקים כאלה.
למעשה: "וּבוֹ תִדְבָּקוּן". מצווה יסודית זו מופיעה מספר פעמים בתורה, מה שמעיד על היותה מצווה יסודית. הסבירו חז"ל שהדבקות בה' מתקיימת באמצעות הדבקות בתלמידי חכמים. "דבקות" מלשון דבק; להתחבר אליהם בכל דרך אפשרית כדי ללמוד מדרכיהם. למשל: לארח תלמידי חכמים, לסייע להם, להיות שותפים איתם, להתקשר איתם בקשרי משפחה ועוד. ע"פ המדרש, ניתן לקיים מצווה זו גם דרך לימוד אגדות חז"ל לעומקן [וייתכן שגם סיפורי צדיקים שבכל דור כלולים בזה, שמתוך כך נלמד מדרכיהם].

6. תיקון המידות
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: יש ביטוי באידיש שנקרא: "מענטש" ופירושו - אדם חברותי ובעל תכונות נעימות שמקובל ואהוב על הסובבים אותו. ובכן, להיות "מענטש" זו אינה רק המלצה או מחמאה, התורה מצווה על זה! ואמרו חז"ל: "דרך ארץ קדמה לתורה", זוהי עוד אחת מהמצוות היסודיות ביותר.
למעשה: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" אומרת התורה. וקיבלו חז"ל שהדרך ללכת בדרכיו של ה' היא ללמוד ממידותיו: כפי שהוא גומל חסדים, מבקר חולים, מנחם אבלים וכו' כך גם אנחנו צריכים לנהוג. וקבעו חז"ל כלל: "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" זאת אומרת שעלינו להתנהג באופן שיוסיף טוב, פאר וכבוד לאדם ולעולם. לשם כך עלינו לברר ולתקן את ה"מידות" שלנו: מידת הזהירות, הזריזות, מידת הענווה ועוד. לימוד וחזרה מתמדת על משניות מסכת אבות וספרי מוסר כמו "מסילת ישרים" הם כלים מצויינים ואף הכרחיים כדי להשתלם במצווה יסודית זו. חשוב לציין שמצווה זו, אינה רק כלפי אחינו מבני ישראל אלא כלפי כל אדם.

7. אהבת ישראל
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: "אשר בחר בנו מכל העמים" אנו מברכים מידי יום, בברכה שיש אומרים שגם היא מן התורה. ואומרים חז"ל שישראל קדמו לעולם! עוד לפני שנברא האדם נולד הרעיון הנשגב של עם ישראל! מתוך אהבת אחינו בני ישראל נוכל להתרומם אל אהבת ה' הכוללת את אהבת כל הברואים.
למעשה: אמר רבי עקיבא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" זה כלל גדול בתורה! אהבת ישראל פירושה: לאהוב כל אדם מישראל ולדאוג על כבודו כפי שאנו דואגים לכבודנו! אמנם, גם בתוך עם ישראל, כמובן שיש מעגלים; כמו משפחה, קהילה, השכנים שלי. אבל כעיקרון יסוד, עלינו לאהוב כל אדם מישראל, וגם את עם ישראל ככלל. גם חוטאים מישראל עלינו לאהוב! ולשנוא רק את דרכם הרעה. מי שחטא כלפינו, זכותינו לתבעו לדין תורה, אבל גם זאת - מתוך אהבה! זה לא קל... אבל זו חובה. יוצא הדופן היחיד הוא רשע שמזיק בזדון לעם ישראל, אותו מצוה לשנוא.
__
8. לא לשנוא ולהעיר רק מאהבה
| מצווה מהתורה
פתיחת הלב: אחרי שלמדנו על האמונה בה' ובאחדותו, על אהבת ה' ואהבת ישראל, נלמד הפעם על שתי מצוות, לא פשוטות בכלל, שמביאות לידי ביטוי את היסודות הללו. אך ככל שנתחזק באמונה ואהבת ישראל ייקל עלינו לקיימן.
למעשה: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" אומרת לנו התורה. שתי מצוות אלו משלימות זו את זו. אם אדם מישראל חָטַא, גם במצוות שבין אדם למקום! זה צריך להפריע לכולנו, אבל, רק אם נהיה נקיים לגמרי משנאה [לֹא תִשְׂנָא], נוכל להעיר [הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ] באופן שדברינו יתקבלו ובכך נקיים את שתי המצוות. גם אם אדם פגע בנו באופן אישי, אסור מהתורה לשמור שנאה בלב, אלא, אם צריך, יש ליזום שיחה ולשתף בעדינות שנפגענו ובכך לנקות את ליבנו מכל שנאה.

תגובות