הסוד המופלא שנוצרות החצוצרות | לפרשת בהעלותך

שמתם לב שבהרבה בתי כנסת ישנם תמונות של סמלי השבטים ואת הפסוק "יחד שבטי ישראל"?

שבטי ישראל שצעדו יחד, כמחנה אחד במדבר, מזכירים לנו יותר מכל את היותנו עם אחד ומאוחד. 

וכיצד התכנסו שבטי ישראל במדבר, כדי לצאת יחד למסע משותף? באמצעות החצוצרות.

לא סתם התורה מצווה שהחצוצרות ייעשו מקשה אחת.
שכן באמצעותן נעשו ישראל במסעם במדבר מאוחדים כמחנה אחד,
מקשה אחת.

תרועת החצוצרות תמיד היתה מלווה בתקיעה לפניה ותקיעה לאחריה. 

התרועה היא קול שבור לחתיכות ואילו התקיעה היא קול אחד שלם.
נראה שהרצף הזה של תקיעה - תרועה - תקיעה בא לרמוז לכך שבמקור אנחנו עם אחד ומאוחד, נשמה גדולה אחת.
גם אם תלאות ומשברים הופכים אותנו לשברים והשפעות רעות לתרועות, עלינו להתאמץ תמיד לחזור בחזרה אל האחדות המקורית. לכן תמיד מסיימים בתקיעה פשוטה. 

הרמז לכך שהתקיעה הפשוטה רומזת לאחדות נראה ברור מהפסוק: "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ"
כשהציבור מתכנס באחדות זה הזמן לתקיעה פשוטה ללא תרועה.

לחצוצרות היו עוד שני תפקידים:

האחד - לפני יציאה למלחמה היו מריעים בחצוצרות 

והשני - בימי שמחה ומועד בזמן הקרבת קרבן ציבור. גם אז היו מריעים בחצוצרות

בשני המקרים הללו של יציאה למלחמה וימי שמחה ומועד התורה אומרת שהתרועה בחצוצרות מתקיימת לטובת זיכרון לפני ה' - ביציאה למלחמה כתוב "ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם" ובמועדים כתוב "והיו לכם לזיכרון לפני אלוקיכם"

מהו הזיכרון הזה שמזכירות החצוצרות?

נראה לומר שהתרועה בחצוצרות בימי שמחה ומועד ובעת יציאה למלחמה באה להזכיר את אחדות ישראל, להביא את זיכרון האחדות לפני ה'. כפי שהיה בתקופת המסע במדבר - בה החצוצרות שימשו למסע משותף של כל עם ישראל כמחנה אחד.
זה חשוב כמובן לפני יציאה למלחמה - להתלכד כאיש אחד וגם, כמובן, לפני הקרבת קרבן ציבור שבא בשם כל ישראל כאיש אחד.

גם היום יש לנו זכר לתקיעת חצוצרות כזו: בימים של זיכרון לאומי כמו יום הזיכרון ויום השואה באה הצפירה שבה מתאחד כל עם ישראל כאיש אחד. כולם עוצרים במקומם ושמיעת קול הצפירה מאחדת את כולם. עוד קול שמזכיר את האחדות בימינו הוא קול השופר במוצאי יום הכיפורים, רגע של אחדות אדירה המכנסת כאיש אחד את רבבות אלפי ישראל. 

מרתקת העובדה שגם בגוף האישה ישנו איבר שנקרא חצוצרות,
וגם החצוצרות האלו מבשרות אחדות.
אחדות מדהימה של זרע וביצית היוצרת כלי לנשמה חדשה שהגיע זמנה לבוא לעולם!

וגם המילה "חצוצרות" רומזת לאחדות. אם נחלק את המילה לשניים, אפשר לקרוא אותה כך: "חַצוּ" - "צָרוֹת". 
באות החצוצרות וזועקות: אם תחצו את עם ישראל ותפגעו באחדותו - התוצאה עלולה להיות - צרות...
אז שמרו על האחדות ביניכם!

נתפלל שבקרוב נשמע קול שופר גדול שיקבץ נידחינו, יאחד אותנו
ונזכה לשמוע שוב את קול חצוצרות הכסף של בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.